“Real art is not knowing where you are going, but are listening intently to something you don’t understand. And if your ego doesn’t interfere, this something you don’t understand may guide you to much more than you ever expected.”
Robert Pirsig

October 2009

Yoga Practice – Prayer Withing Closing Ritual November 2019

n

After translating the closing ritual to Hebrew I started using the Hebrew notation in practice (spoken silently in my heart). Doing so changed my sense of it. It transformed beyond a list and took on a narrative quality. The narrative quality invited a series of new transformations.

Before the Hebrew translation came into being, the transformations of the ritual were expanding it from the inside out. The Hebrew translation changed the nature of the transformations. Now they became more about changing the internal order into a sequence (and narrative) that felt more continuous and whole.

The structure of the ritual has remained unchanged. The “prayer” part of it is what has been unfolding. What follows is the updated “prayer” part. First the modified Hebrew version and then an accordingly modified English version.

אני מברך על החומר הגלום בעולם
אני מברך על הייקום העצום המתפרש לכל עבר
אני מברך על השמש, על חומה ועל אורה
אני מברך על האדמה שנושאת אותי ואשר ממנה אני עשוי
אני מברך על השמיים שנוצרו בין השמש לאדמה שעוטפים אותי ומעניקים נשימה
אני מברך על מרחב החיים שנוצר בין השמיים לאדמה בהם אני שותף

אני מברך על אמי נורית ועל אבי יעקב
אני מברך על אחותי רויטל ועל אחותי אורית
אני מברך על קודמינו, על קודמיהם ועל קודמי קודמיהם
אני מברך על קרובי דמינו, שהיו ושהינם
אני מברך על מקורבי לבי ועל שומרי נפשי
אני מברך על הנפש, מקור ההתבוננות הנצחית

אני מברך על התלמיד שבקרבי
אני מברך על המורה שבקרבתי, שהלך כברת דרך לפני
אני מברך על מורתי זיוה ועל מורי פול
אני מברך על דסיקצ’ר ואביו קרישנמצ’ריה
אני מברך על מוריהם ומורי מוריהם
אני מברך על התובנות שצלחו את הדורות

אני מברך על היוגה, על המחוברות השלמות והשייכות
אני מקדיש את שהתגלה לי למסעינו המשותף

Purusa & Prakrti

  • I dedicate a breath to prakrti – that which is eternally changing.
  • I dedicate a breath to the enormous cosmos reaching out in all directions.
  • I dedicate a breath to the sun and the light and warmth that it radiates
  • I dedicate a breath to the earth which carries me and of which I am made.
  • I dedicate a breath to the sky that form between earth and sun and that bring forth breath
  • I dedicate a breath to the space that forms between the sky and the earth which brings forth a life in which I partake.
  • I dedicate a breath to my mother.
  • I dedicate a breath to my father.
  • I dedicate a breath to the older of my two sisters.
  • I dedicate a breath to the younger of my two sisters.
  • I dedicate a breath to our ancestors.
  • I deiecate a breath to our ancestor’s ancestors.
  • I dedicare a breath to our past and present blood relatives
  • I dedicate a breath to kindred spirirts with whom I’ve shared a heart connection
  • I dedicate a breath to guardian angels who guide my spirit.
  • I dedicate a breath to purusa – that which eternally sees.

Student, Teacher, Teaching

  • I dedicate a breath to the student in me.
  • I dedicate a breath to the teacher near me who walks ahead of me on the path.
  • I dedicate a breath to my teacher Ziva.
  • I dedicate a breath to my teacher Paul.
  • I dedicate a breath to Paul’s teacher Desikachar.
  • I dedicate a breath to Desikachar’s teacher (and father) Krishnamacharya.
  • I dedicate a breath to all of their teachers.
  • I dedicate a breath to all their teacher’s teachers.
  • I dedicate a breath to the teachings that have traveled down through time
  • I dedicate a breath to Yoga – to connectedness, wholeness and belonging.
  • I dedicate that which has been revealed to me to our shared exploration.
This entry was posted in Uncategorized, Yoga, Yoga & I. You are welcome to add your comment