שלום משפחה,
כנראה שכבר שיתפתי את חלקכם ב- “המלצה” הזו. אך אני מרגיש צורך לחזור עליה ואולי לנסות להדגיש את ערכה.
הקישור יוביל אתכם לסדרה של 6 פרקים (שביחד מכסים כמעט 24 שעות!) של podcast המספר את סיפורה של ארץ ישראל:
http://www.martyrmade.com/fear-loathing-in-the-new-jerusalem/
הסיפור דומה מאוד לסיפור שקיבלתי כשהייתי תלמיד בתיכון.
אך הסיפור גם שונה. קודם כל כי הוא מסופר באופן איכותי ונוגע … כמו סדרת טלוויזיה טובה.
אך הוא גם שונה כי הוא מלא. הסיפור שאני קיבלתי (וכנראה שגם אתם קיבלתם) משמיט חלקים מסוימים … במיוחד כאלה שאינם מאירים את ישראל, אותנו, באור טוב.
לאחרונה סיימתי להקשיב לסדרה בפעם השנייה, ובסופו של כל פרק מצאתי את עצמי על סף דמעות.
אני נושא בקרבי הכרה חדה וחודרת שקיומי שלי … אני (הספציפי …אני … רונן … לא איזה “אני” סמלי) מושתת על שדות אלימות שמתפרסים עד, ואולי אף מעבר, לאופק … הן אלימות שנעשתה “לקודמי” והן אלימות שנעשתה “על ידי קודמי”.
אני לא יכולתי להמשיך לתת חיים לאלימות … לא יכולתי להמשיך להיות נשא של וירוס האלימות בעולם.
אני מרגיש שאני מבין עוד יותר,אולי יותר מתמיד, את הבדידות שנראה שגזרתי על עצמי.
לפני שנים רבות (קצת אחרי שאני הייתי נער) כשבישראל נהיה אופנתי לשלוח נוער למחנות ההשמדה כדי “שנדע ולא נשכח” … הרגשתי שמשהו לא בסדר … כעסתי… אפילו סלדתי.
כשהמשפחה “עשתה כבוד” לסבא ותיעדה את סיפורו … הרגשתי שמשהו לא בסדר … כעסתי … אפילו סלדתי.
הייתה לי תחושה שאנחנו מתיימרים לכבד את השואה אך שבעצם אנחנו מנצלים אותה כדי לתחזק ולהצדיק לעצמנו את עצמנו.
הניצול הזה הוא לא חדש … הוא מאבני היסוד של ישראל. עשינו זאת לאחרים ועשינו זאת לעצמנו.
הניצול איננו מותיר מקום לכבוד … והתוצאות … מדברות בעד עצמן.
בלבלנו בין כבוד לבין שטיפת מוח … כי האמנו, אולי אפילו בכנות, ששטיפת המוח נחוצה … אולי אפילו חיונית לקיומינו.
בדיעבד … אני מבין, עכשיו עם יותר הכרה, את הכעס והסלידה שאז היו אינטואיטיבים.
לא ידענו ואיננו יכולים לשכוח את אשר לעולם לא ידענו!
כדי לכבד באמת (או לפחות לנסות בכנות) את ההיסטוריה שלנו, כדי להבין את עצמנו, כדי ללמוד מן העבר, כדי שנוכל לחתור לעתיד מחבק ומכבד חיים … עלינו קודם כל להביט בהיסטוריה המלאה שלנו בעיניים פקוחות ולב חשוף.
הסיפור מרתק, עוצמתי ומהותי … וטוב לדעת!
מן הראוי היה שכולנו נדע ונחבק את הסיפור הזה במלואו לפני שאנחנו שולחים נשמות צעירות לחשוף את גופם, תודעתם וליבם למחנות ההשמדה. האלימות לא התחילה ולא הסתיימה שם.